גבע קרא עוז

האייפד נהנה מהייפ עצום בזכות מערך השיווק המשומן של אפל, ממשק המשתמש שלו חלקלק והוא מעוצב כצעצוע למבוגרים, אבל תכונה אחרת, בסיסית בהרבה, היא שתספק לו הצלחה מסחרית

באחד הפרקים הנוגעים ביותר ללב ביומן האישי שלו, מתוודה קווין סמית שהרגע האהוב עליו ביותר ביום הוא הזמן בו הוא מתבודד בבוקר בחדר השירותים שלו, יחד עם הלפטופ, במשך שעה ארוכה. סמית, לצערו, נאלץ לוותר על שעת הקסם הזו בשל בעיית טחורים, אבל מאות מיליוני גברים בעולם יכולים להערכתי להזדהות איתו.

קיומו של קהל היעד הזה ולא אחר, הוא להערכתי זה ששכנע את סטיב ג'ובס לייצר את האייפד. קראתי עד עכשיו עשרות ביקורות והתרשמויות שונות מהאייפד, ורובן קבעו כי לצד יתרונותיו, עדיין לא ברור בדיוק מה הם השימושים הרלבנטיים בו. אחרי ששיחקתי בו כמה דקות, אני יכול לקבוע: מדובר במכשיר השירותים האידאלי.

בחדרי הבית הרגילים אין סיבה שלא להעדיף מחשב נייד או נייח. כשאתם מסתובבים בחוץ, סמארטפון נוח הרבה יותר לשימוש. זה משאיר אותנו עם השירותים. לקחת מחשב נייד לשירותים, כמו סמית, הוא מנהג, איך נאמר, מעט מפוקפק בכל הקשור לסוגיות היגיינה שונות, וגם נוחות התפעול לא מאוד מרשימה. גם מכשיר סלולרי, שמבלה זמן לא מועט בצמידות לפנים שלנו, הוא לא בדיוק פתרון השירותים מושלם.

האייפד לעומת זאת, הוא מכשיר שירותים קלאסי, במקום התשבצים הישנים, המגזינים הדהויים וספרים לטיסות קצרות במיוחד. כדי שזה יהיה נוח באמת צריך עדיין לעצב תחנות עגינה מתאימות, שניתן יהיה להציבן מול האסלה בזמן הישיבה. אבל ברגע שהעניין הזה ייפתר, בהחלט אשמח לקבע אייפד אצלי בשירותים (וכבר מתחיל לעבוד על אפליקציה לשחרור ניחוחות נעימים).