מתוך הצורך לראות תמונה רחבה יותר נולד מדד 120 - אתר עצמאי שמנסה לא להתרגש מכל מדידה בודדת, אלא לשקלל את הסקרים השונים, לבחון את איכותם, לעקוב אחר אחוז החסימה, לנתח מגמות, ולתת לגולש תמונת מצב אחת, ברורה ומתעדכנת.

מדד 120 הוא גם ניסוי מסוג אחר: האתר כולו נבנה באמצעות בינה מלאכותית.

לא רק הטקסטים. גם הקוד, מבנה האתר, העיצוב, החידונים, מנגנון ניחושי הגולשים, חישובי המודל, ניתוח הנתונים, ההתאמה למובייל, מערכת השיתוף, עדכון טבלאות הסקרים ואפילו חלק גדול מתהליך הבדיקות והאיתור של תקלות - הכול נבנה בעבודה שוטפת עם כלי AI.

זה לא אומר שלחצנו על כפתור וקיבלנו אתר מוכן. להפך. העבודה היא תהליך מתמשך של הגדרת צרכים, קבלת החלטות, בדיקת תוצאות, תיקון טעויות, שינוי סדרי עדיפויות, עריכה ובקרה.

הבינה המלאכותית יודעת לכתוב קוד, לנתח נתונים ולהציע מבנים. אבל מישהו עדיין צריך להחליט מה חשוב, מה מיותר, איזה סקר מקבל משקל גבוה יותר, איזה נתון לא אמין מספיק להצגה, איפה הכותרת מטעה, מה הגולש באמת רוצה לראות ומה צריך להישאר מחוץ לאתר.

המודל של מדד 120, למשל, לא מתייחס לכל הסקרים באופן שווה. כל מכון מקבל משקל אחר לפי שילוב של איכות, שקיפות, עדכניות, זמינות נתוני גלם, יציבות לאורך זמן וגם ביצועים היסטוריים.

כשמתפרסם סקר חדש של אותו מקור, הוא מחליף את הישן במקום להצטבר אליו. כאשר יש נתוני אחוזים גולמיים, אנחנו משתמשים בהם כדי לבחון באופן עצמאי את אחוז החסימה ולא רק את מספר המנדטים שהסוקר פרסם.

אצל מפלגות שנמצאות סביב 3.25%, ההבדל בין 3.1% ל-3.4% יכול להיות ההבדל בין אפס מנדטים לארבעה או חמישה. לכן המדד מנסה להציג גם הסתברות מעבר ולא רק מספר קשיח.

עם הזמן האתר הפך להרבה יותר מטבלת סקרים.

יש בו חידון פוליטי של 120 שאלות, חידון בזק, חידון "מי ברשימה?", מאגר של כל הרשימות המתמודדות, מערכת שבה הגולשים יכולים לחלק בעצמם את 120 המנדטים, ותחזית גולשים משוקללת שנוצרת מהממוצע של הניחושים.

נוספו גם ניתוחי אוכלוסייה, נתוני מתלבטים, יציבות מצביעים, הסכמי עודפים, מדד התאמה משוקלל לראשות הממשלה, נתוני שוקי חיזוי, דוח על בחירות 2022 וטורי פרשנות שמתעדכנים עם מערכת הבחירות.

כל אלה נבנו באותה דרך: רעיון, הנחיה לבינה המלאכותית, גרסה ראשונה, בדיקה, הערות, תיקון, ולעיתים בנייה מחדש.

יש כאן גם הרבה ניסוי וטעייה.

פיצ'רים לפעמים לא עובדים בניסיון הראשון. תצוגה שנראית טוב במחשב יכולה להישבר במובייל. נתון יכול להתיישן. שאלה בחידון יכולה להיות קלה מדי או לא מדויקת. מערכת ניחושים יכולה להיתקל בשינוי במסד הנתונים.

בכל פעם כזו, העבודה עם AI מאפשרת לתקן מהר מאוד - אבל עדיין דורשת פיקוח אנושי. מבחינתי זה אולי הלקח המרכזי מהפרויקט: בינה מלאכותית יכולה להאיץ מאוד את היכולת לבנות מוצר דיגיטלי, אבל היא לא מחליפה שיקול דעת, עריכה ואחריות על התוצאה.

מדד 120 ממשיך להשתנות כמעט בכל יום. סקר חדש נכנס, המודל מתעדכן, טור חדש נכתב, פיצ'ר נוסף נולד, ולעיתים גם משהו נזרק כי הוא לא מספיק טוב.

במובן הזה, זה לא רק אתר בחירות. זה גם ניסוי מתמשך בשאלה איך אפשר כיום לקחת רעיון, ידע תוכני וניסיון עריכתי - ולבנות סביבם מוצר דיגיטלי שלם בעזרת בינה מלאכותית.