אמאדו ומריים – הופעה שאסור לפספס
09/12/2009איך יודעים שסרטון הוא ויראלי?
לפני זמן מה נשאלתי בפגישה מה הופך סרטון לוויראלי. זו, כמובן, שאלת מיליון דולר שלאיש אין תשובה ודאית לה. כפי שאי אפשר להרכיב מתכון מנצח לבדיחה טובה, אין נוסחה שאם תעקבו אחריה מובטח שתעוררו בצופים את היצר הבלתי נשלט להפיץ ספאם בין אנשי הקשר שלהם, תוך נטילת הסיכון הנורא מכל בעידן האינטרנט – להיכנס לרשימות ספאם.
ובכל זאת, אפשר להצביע על כמה כלים שיסייעו לכם להבין אם בידיכם רעיון שעשוי להפוך לווידיאו ויראלי:
- האם בא לכם להעביר את זה הלאה? או יותר נכון – האם אתם מרגישים דגדוג בקצות האצבעות שמפציר בכם להעביר את זה הלאה? כשאתם חושבים על רעיון לסרטון, שאלו את עצמכם האם מדובר בסרטון שהייתם רוצים, מאד רוצים, להעביר לרשימות התפוצה שלכם. האם אתם חושבים שגם אנשי הקשר שלכם היו רוצים לצפות בו ולהעביר אותו?
- ניגודים: ניגודים מטלטלים אותנו. כפי שיודע כל מי שלקח כמה קורסים בפסיכולוגיה – מערכות התפיסה, החשיבה ועיבוד המידע שלנו מבוססות על נטייה להכליל ולפשט. מידע ששובר את התבניות הללו גורם לחושים שלנו לזקוף אוזן מטפורית. קשה להאמין שקטע הופעתה של סוזן בויל בתכנית "Britain's Got Talent" היה הופך לכה נפיץ, לו קול הפעמונים שלה היה עולה מגרונה של צעירה נוגה למראה. אבל הניגוד בין הופעתה המחוספסת של סוזן, בין נענועי האגן ההמוניים שלה לבין קולה הצלול – הוא שהדהים אפילו בחור ציני כמו סיימון קאוול, והפך את הקטע הזה לאחד מהנצפים בתולדות יוטיוב.
- פספוסים: יגאל שילון אמנם כבר לא מחלק מכוניות לבני משפחה נרגשים שתיעדו את אהוביהם מועדים, אבל פספוסים עדיין עושים לנו את זה. הם פשוט עברו דירה ומועלים ישירות לערוץ היוטיוב האישי שלנו, אם אפשר, באמצעות הטלפון הסלולרי, מיד לאחר שהתרחשו. בכל אחד מאתנו עדיין שוכן נער מתבגר שסלפסטיק, נוזלי וקולות גוף מצחיקים אותו בטירוף, כפי שמבהירים הסרטון הזה, שחושף תנועת מעיים רועשת של רייגן, סרטון מזויף של פעולה משחררת מאת פאולה עבדול וסרטון אמיתי לגמרי של פעולה משחררת לא פחות פרי בטנה של מתמודדת אומללה בכוכב נולד הקנדי.
- לא מה שחשבתם: הפתעות תופסות אותנו כשההגנות שלנו למטה, לכן הן מעוררות בנו רגש חזק יותר (ע"ע ניגודים ופספוסים). ככל שסרטון מציג מפנה בלתי צפוי בעלילה, כך גדלים הסיכויים שהוא ידהים אותנו ויגרום לנו לחוש שבאמצעותו נוכל להרשים את סביבתנו. דוגמה לכך מספקים סרטונים של ריקודי חתונה מפתיעים, שזכו למיליוני צפיות.
- כישרון: מופעי גילוי כישרונות פורטים על עצב חשוף של רובנו, כפי שמוכיחה הצלחתן של תוכניות בסגנון "כוכב נולד" ו"נולד לרקוד" ברחביי העולם. אולי זה משום שיכולות עצומות העולות מאדם פשוט למראה, מאירות באור אופטימי את החיים הפשוטים של כל אחד מאתנו. סרטונים החושפים יכולות כאלו עשויים להיות ויראליים. ערוץ היוטיוב הפופולארי של שיין דוסון בחור ביישן למראה המציג דמויות קורעות מצחוק בכשרון מרשים, הוא דוגמה לכך. לשיין, אגב, יש גם יותר ממאתיים אלף מעריצים בפייסבוק.
- אסתטיקה, יצירתיות, עניין: זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל אסתטיקה קיצונית היא ויראלית, והכוונה אינה בהכרח לאסתטיקה מהסוג שאפשר למצוא בדוגמנית יפה במיוחד (למרות שכזו בדרך כלל לא תזיק). סרטונים המציגים מלאכת אומנות מרשימה ויצירתיות מרתקת, עשויים לגרום לכם לרצות ללחוץ על כפתור ה"Share". קליפ לשיר "Her Morning Elegance" של הזמר הישראלי אורן לביא שביימו יובל ומירב נתן הישראליים הוא דוגמה יפהפייה לכך.
- חוסר מודעות עצמית: רוב התכנים להם אנו נחשפים במדיה הם מבוימים וממוסחרים, במידה כזו או אחרת. לכל זירה שבה ישנם גולשים או צופים, יש פוטנציאל כלכלי שגופים מסחריים ימהרו לנסות לנצל (ואני האחרונה להתלונן על כך, אני מתפרנסת מזה). דווקא מסיבה זו, בערבות היוטיוב, אותנטיות שווה זהב. הגולש הממוצע הוא מנוסה וחד חושים, יודע להבחין בין מציאות לבין תסריט. הראשונה, בדרך כלל, מעניינת בהרבה. מסיבה זו, דמויות המציגות חוסר מודעות עצמית הן מצחיקות במיוחד. חבל להכביר במילים, מוטב להתענג על טאי זונדאי ששר ברצינות תהומית ובפרצופים היסטריים את השיר "Chocolate rain" בתא הקלטות, והפך לפרודיה ויראלית של עצמו.
- אמוציות חזקות: סרטון ויראלי יכול לרגש, להצחיק, להגעיל, להפחיד, לזעזע, להפתיע, לעורר חמלה – אבל עליו לעורר רגש עז.
- סקס וסלבס: כמו בכל מדיה אחרת, גם כאן – חברו את כל אחד מסעיפים שלעיל עם סקס, סלבס, ומוטב שניהם גם יחד – ותעצימו את הפוטנציאל הוויראלי שלכם. או במילים אחרות – תפסתם את בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי מחליקים על בננה בעוד שבנם מדוקס מפתיע בשירת יודליי מרטיטה? זה עשוי לעבוד.
- מכנה משותף: כדי שסרטון, או תוכן באשר הוא, יהפכו לוויראליים, עליהם לגעת במכנה משותף רחב. עליהם ליטול חוויה או תחושה יום יומית, גורם שרוב בני האדם יכולים להזדהות עמו, ולמנף אותם אל מעבר לשגרה. סרטונים ויראליים הם פואטיקה של יום יום. הם מעצימים את יומם של הצופים ומרעננים את חוויית הישיבה האפרורית במשרד, בבית, בתור בבנק או באוטובוס הביתה. הם מדגישים, בעיני הצופה, את הגדולה שבחייו שלו ובו עצמו.
ואחרי שניסחתי ונימקתי נתקלתי בסרטון הזה, המציג חתלתול חמוד מאין כמותו המבצע רפלקס הנראה כהפתעה, בכל פעם שבעליו הנלהב מקרב אליו את כף ידו, הגדולה ממנו. בי נשבעתי – ראיתי כבר אלפי סרטוני יוטיוב, אני באמת לא נוטה להציף את מכריי בדואר זבל, ולמרות זאת, הסרטון הזה גרם לי ללחוץ שוב ושוב על כפתור ה"Replay" . לא יכולתי שלא לרצות לחלוק אותו עם כל מכריי. הייתי בטוחה שהצפייה בסרטון תסב להם עונג עילאי, ושבאופן כללי, העולם יהיה מקום טוב יותר אם עוד אנשים יחשפו ליצור המדהים הזה.
לאחר שחלקתי את הסרטון בפייסבוק שלי, גיליתי שאני לא היחידה שעשתה זאת, רבים מאנשי הקשר שלי עשו כמותי. ככה יודעים שסרטון הוא ויראלי.